זמיסלוב נ' דלתון עבודות אלומיניום בע"מ ואח'

החלטה

לפני בקשה להעברת הדיון בתיק למותב אחר לצורך בירור שאלה שכבר הוכרעה בפס"ד חלקי.

רקע כללי –

התובע, מר אולג זמיסלוב (להלן: "התובע"), נפגע ביום 14/1/08 בתאונה במהלך עבודתו. התובע היה במועד הרלבנטי עובד של הנתבעת 1, דלתון אלומיניום בע"מ (להלן: "דלתון"). במועד בו עסקינן, דלתון ביצעה עבודות בניה עבור הנתבעת 5, שניידר פרוייקטים (א.י.ש.) בע"מ (להלן: "שניידר") ועבור הנתבעת 6, גב-ים לקרקעות בע"מ (להלן: "גב-ים") באתר בניה מסוים. במסגרת העבודות, הוזמנו לאתר לוחות זכוכית מהנתבעת 4, מובילי זכוכית לישראל בע"מ (להלן: "מובילי זכוכית"). ביום האירוע, הגיעה לאתר משאית של מובילי זכוכית ועליה שתי חבילות של לוחות זכוכית אשר נועדו לפריקה באתר. במשאית נהג הנתבע 2, מר סיף סלמאן (להלן: "הנהג") והיא היתה מבוטחת אצל הנתבעת 3, הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הכשרת הישוב"). במהלך אירוע הקשור לפריקת לוחות הזכוכית נפגע התובע.

בשלב הראשון של הדיון, התובע הגיש את תביעתו כנגד הנתבעים 2-6 אך לא כנגד המעבידה, דלתון. יאמר כבר עתה כי התובע, מן הסתם, ידע אף במועד הגשת התביעה מי הוא המעביד שלו וכי גב-ים, בסעיף 8(ד) לכתב הגנתה דרשה מהתובע פרטים לגבי זהות המעביד.

עילת התביעה היתה חלופית, במובן שהתובע טען כי האירוע מהווה תאונת דרכים (ולכן על הנהג והכשרת הישוב לפצותו בגין נזקיו) ולחילופין, כי האירוע מקים חבות נזיקית מצד שניידר, מובילי זכוכית וגב-ים (ביחד ולחוד).

עוד יצויין כי שניידר נמצאת בפירוק ומובילי זכוכית לא התייצבה לדיונים בתיק זה עד כה, כך שלמעשה "השחקנית הפעילה" באשר לעילה הנזיקית, בשלב הראשון, היתה רק גב-ים.

בכל אופן, היות והיתה מחלוקת באשר לשאלת סיווג האירוע – הגיש התובע תצהיר נסיבות, והצדדים הסכימו להגיש סיכומים על בסיס התצהיר לגבי השאלה אם עסקינן בתאונה דרכים אם לאו. לאחר הגשת הסיכומים, ביום 19/7/2012 ניתנו פסק דין חלקי והחלטה – לפיהם מצאתי לקבוע כי האירוע אינו תאונת דרכים. בהתאם, נדחתה התביעה כנגד הנהג והכשרת הישוב.

התיק נקבע לישיבת קדם משפט בנוכחות שאר הצדדים "שנשארו" בתיק, בעילה הנזיקית.

עובר לישיבה זו, ביום 24/10/2012, הגיש התובע בקשה לתיקון כתב התביעה על דרך של הוספת דלתון כנתבעת נוספת. הבקשה הוגשה בהסכמת גב-ים (ואזכיר שוב כי שניידר בפירוק ומובילי זכוכית אינם נוטלים חלק פעיל בתיק זה). הבקשה היתה מוסכמת והיא התקבלה בהחלטה מיום 14/10/2012. בהתאם, הוגש כתב תביעה מתוקן ובו דלתון הופיעה כנתבעת 1.

המחלוקת הנוכחית -

דלתון הגישה כתב הגנה ובו טענה, בין היתר, כי היא אינה מבינה מדוע התובע צירף אותה להליך בשלב כה מאוחר, לאחר שכבר ניתן פסק דין חלקי בשאלת סיווג האירוע וכי לשיטתה האירוע כן מהווה תאונת דרכים. במהלך הדיון שהתקיים לאחר הגשת כתב ההגנה, הוסיף ב"כ של דלתון וטען כי דלתון לא היתה צד להליך בשלב בו ניתנה ההסכמה הדיונית של הצדדים להגשת סיכומים לגבי שאלת סיווג האירוע ללא חקירת התובע, כי אולי היא לא היתה מסכימה למתווה דיוני כאמור, כי היא לא קיבלה הזדמנות להציג את טיעוניה המשפטיים בשאלת הסיווג – ולכן, פסק הדין החלקי אינו מחייב אותה. המשיכה דלתון וטענה כי לא היה מקום לצרף אותה בשלב בו צורפה וכי יש להורות על "הוצאתה מהתיק". לחילופין, טענה דלתון, כי אם ימשיך ההליך נגדה, יש "להתחיל הכל מחדש", יש לדון מחדש בשאלת סיווג האירוע (ולאפשר לה להעלות את טיעוניה) ולכן – יש להעביר את הדיון למותב אחר (שכן בית המשפט הזה כבר נתן את דעתו לשאלת סיווג האירוע ולא יוכל לדון שנית באותה שאלה ללא חשש שדעתו "נעולה").

התובע, במענה לטענות דלתון, מסר שהוא מסכים שדלתון תוכל לערער בסוף ההליך גם על הקביעה לפיה אין המדובר בתאונת דרכים. לגבי צירוף דלתון כנתבעת נוספת – נמסר כי המדובר בבעל דין דרוש בהיותה המעבידה וכי אין להורות על מחיקתה.

גב-ים מסרה כי ככל ששאלת סיווג האירוע תעלה שוב לדיון, היא שומרת על זכותה לשוב ולטעון בנושא וכי היא משאירה לשיקול דעת בית המשפט את השאלה אם לפסול עצמו ולהעביר את הדיון למותב אחר. עוד הוסיפה גב-ים כי אין למחוק את דלתון וגם אם תמחק כנתבעת, היא ממילא תשלח לה הודעה כלפי צד שלישי.

דיון והכרעה –

מהאמור עולה כי הסיצואציה הדיונית בה אנו נמצאים מורכבת. מחד, מבחינת הנהג והכשרת הישוב ניתן פסק דין הדוחה את התביעה כנגדם, וכל עוד ההכרעה לא תבוטל ע"י ערכאה מוסמכת – הם לא יכולים להיות חשופים שוב לאפשרות שהאירוע כן מהווה תאונת דרכים ולא יעלה על הדעת לזמנם שוב לתיק זה לצורך בירור חוזר של מה שכבר התברר (ואין זה משנה אם בירור חוזר זה יתבצע בפני או בפני שופט אחר – כל עוד המדובר בתיק הנוכחי). מאידך – יש ממש בטענות דלתון לפיהן בתיק הנוכחי לא ניתן לה יומה בבית המשפט בכל הנוגע לשאלת הנסיבות וסיווג האירוע והיא צורפה לתיק בשלב בו כבר התקבלו הכרעות לחובתה.

"הבקשה "הפורמלית" שעל הפרק הינה אם כן, להורות על דיון מחודש בשאלת סיווג האירוע ולהעביר דיון שכזה לשופט אחר, אך עמדתי היא כי המהלך הראוי הינו דווקא ביטול ההחלטה הקודמת שנתתי לגבי צירופה של דלתון לתיק הנוכחי, כיון שהוספת דלתון לתיק בשלב בו צורפה היא אשר יצרה את ה"תסבוכת" ואת המהלך הזה יש לתקן היום.

הסמכות להורות על ביטול החלטת ביניים קודמת -

סמכותו של בית המשפט להורות על שינוי החלטות ביניים קודמות היא סמכות טבועה והכלל בדבר אי סופיותן של החלטות ביניים קובע כי בית המשפט שנתן את ההחלטה מוסמך גם לבטלה – בין אם לבקשת צד ובין אם מיוזמתו (בנימין רוטנברג, "אי סופיותן של החלטות", משפטים, כרך כא 463 (תשנ"א-תשנ"ב); יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי 774 (מהדורה שביעית, 1995)). במקרה זה המדובר בבקשה מפורשת של דלתון לבטל את ההחלטה בדבר הצירוף המאוחר שלה לתיק (ושאר הצדדים קיבלו שהות להגיב לבקשה). לכן, עקרונית, ניתן לבטל את ההחלטה בדבר תיקון כתב התביעה ובדבר צירוף דלתון בשלב בו צורפה. מעבר לכך, תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מאפשרת לבית המשפט, בכל שלב משלבי הדיון, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו – "לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע".

האם בנסיבות המקרה מן הראוי להורות על ביטול החלטת הצירוף?